בקצרה: שכר טרחה של עורך דין נקבע בהסכמה בין הצדדים, ובכל דרך שיבחרו: לפי פעולה, לפי שעות, באחוזים או בשילוב. החוק מגביל את השכר רק בתחומים מעטים, ובראשם תאונות דרכים. הסכם שלא נערך בכתב תקף, אבל היעדר הכתב נזקף לחובת עורך הדין. גם הסכם כתוב אפשר לבטל או להפחית כשנכרת בהטעיה או בעושק, כשהוא סותר את תקנת הציבור, או כשהשכר מופרז ביחס לעבודה שנעשתה. פיטורי עורך הדין באמצע התיק אינם מחייבים תשלום מלא.
היחסים בין עורך דין ללקוחו מתאפיינים ביחסי אמון ובקשר אישי, אבל בבסיסם עומד חוזה: הסכם שכר הטרחה, שבו מפורטים היקף השירות המבוקש והשכר שישולם בעדו. פעמים רבות גובה השכר אינו נקבע מראש, ואפשר לקבוע את אופן התשלום בדרכים שונות. לפי פעולות שיינקטו, כשעורך הדין גובה את שכרו בהתאם לפעולות שהלקוח מבקש לבצע. לפי שעות עבודה, כשההסכם נוקב בתעריף לשעה והחיוב נעשה לפי השעות שהושקעו בפועל, לעיתים בתעריף שונה לשותף, לעורך דין בכיר, לעורך דין זוטר ולמתמחה. לפי אחוזים, כשהשכר נקבע כאחוז מגובה העסקה או מסכום הזכייה. או בשילוב של המנגנונים האלה, כך שכל חלק מהשכר משולם באופן אחר.
למעשה, הצדדים חופשיים לקבוע את אופן התשלום בכל דרך שיחפצו, ולכן מאפייני ההסכם נגזרים בדרך כלל מסוג העסקה או ההליך. בעסקאות מקרקעין, למשל, נהוג לחשב את השכר כאחוז משווי העסקה. החריג העיקרי הוא ההליך הפלילי: סעיף 84[א] לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על עורך דין להתנות או לקבל במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט.
רוב הסכסוכים שמגיעים לבית המשפט נולדים ממה שלא נכתב. לפני החתימה כדאי לוודא שההסכם עונה על חמש שאלות. מה בדיוק כלול בשירות, ומה אינו כלול, למשל ערעור, הוצאות ואגרות, או הליך נוסף שנובע מהתיק. האם הסכומים כוללים מע"מ. מתי משלמים, ועל מה בדיוק מחושב האחוז, על הסכום שנתבע או על הסכום שהתקבל בפועל. מה קורה אם הייצוג מופסק באמצע, ביוזמת הלקוח או ביוזמת עורך הדין. ומי מבצע את העבודה בפועל, כשהתעריף שעתי. הסכם שאינו עונה על השאלות האלה אינו בטל, אבל כפי שיפורט להלן, עמימות בהסכם מתפרשת לטובת הלקוח.
ראוי שהסכמי שכר טרחה ייערכו בכתב, ובתי המשפט עמדו על כך פעמים רבות. אבל גם אם הצדדים לא העלו את הסכמותיהם על הכתב, אין פירוש הדבר שלא נכרת הסכם. הן עורך הדין והן הלקוח רשאים להוכיח הסכמה בעל פה, ואין דרישה שכל פרטי ההסכם ינוסחו בכתב: את החסר אפשר להשלים באמצעות הדין, פרשנות החוזה או הנוהג בתחום, כמו בכל חוזה אחר. כך גם כשנחתם הסכם, אבל נעשו לצידו הסכמות נוספות בעל פה.
עם זאת, כשסכסוך על שכר טרחה מגיע לבית המשפט, היעדר הסכם בכתב נזקף לחובת עורך הדין, שכן מצופה ממנו לעגן את ההסכמות עם הלקוח בכתב, ובמקרה כזה הכף נוטה לטובת הלקוח. כשאין הסכמה מוכחת על גובה השכר, בית המשפט פוסק לעורך הדין שכר ראוי בעד העבודה שביצע, וגם אותו הוא רשאי להפחית בשל העמימות שעורך הדין הותיר [ע"א 6164/22, בית המשפט העליון]. ראו גם: העדרו של הסכם שכר טרחה בכתב, ת"א 42466-06-19 [מחוזי תל אביב].
ברוב התחומים אין תקרה חוקית, ומה שמגן על הלקוח הוא דיני החוזים וסמכות בית המשפט להתערב בשכר מופרז. התחום העיקרי שבו החוק קובע תקרה הוא תאונות דרכים. סעיף 16 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע ששכר טרחה המותנה בתוצאות לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלם לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים, על 13% מהסכום שנפסק; לפי כללי לשכת עורכי הדין, כשהוגשה תביעה והיא הסתיימה בפשרה, התקרה היא 11%. השיעורים אינם כוללים מע"מ. מי ששילם שכר טרחה מעבר לתקרה זכאי להחזר העודף, והוועד המחוזי של הלשכה אינו רשאי להתיר חריגה ממנה. תקרות ייעודיות קיימות גם בתביעות ניצולי שואה. מנגד, סעיף 84[ג] לחוק לשכת עורכי הדין קובע ששכר טרחה בגבולות תעריף שנקבע בחיקוק אינו נחשב שכר מופרז.
גם כשעורך הדין מוכיח הסכם בכתב, פתוחה בפני הלקוח הדרך להוכיח טענות חוזיות נגד ההסכם. הטענות הנפוצות הן שההסכם נחתם בשל הטעיה או טעות, שנכרת תוך עושק של הלקוח, או שעורך הדין פעל בחוסר תום לב. הסכם שכר טרחה שנוגד את תקנת הציבור בטל, וכך גם הסכם שנכרת כשעורך הדין היה בניגוד עניינים. ראו: ביטול הסכם שכר הטרחה בשל טענת עושק, ת"א 30533-10-17; הסכם שכר טרחה בלתי חוקי הנוגד את תקנת הציבור, תאד"מ 8018-06-23 [שלום תל אביב]; ביטול הסכם שכר טרחה במקרה של ניגוד עניינים, ת"א 36346-01-20; הסכמי שכר טרחה דרקוניים ומופרזים.
גם הסכם תקף מתפרש לרעת מי שניסח אותו. עורכי דין נוהגים לנסח הסכמים ארוכים, לא ברורים ובשפה מסורבלת, ובמקרה של ספק בפרשנות נוטים בתי המשפט לקבל את הפרשנות שלטובת הלקוח. כך, למשל, בשאלה מה נחשב "הצלחה" בהסכם שכר טרחה מותנה [ע"א 2794/20, בית המשפט העליון], ובשאלה אם אחוזים מחושבים על התוצאה הסופית [ת"א 79997-01-19]. ולבסוף, גם כשההסכם אינו נפסל, שמורה ללקוח הטענה שהשכר מופרז ואין יחס בינו לבין העבודה שנעשתה או הסיכון שעורך הדין נטל על עצמו, ובית המשפט רשאי להפחיתו [ע"א 4849/06, בית המשפט העליון; ת"א 77166-12-20, שלום אשדוד].
לקוח רשאי להפסיק את הייצוג בכל שלב. סעיף בהסכם שמחייב תשלום מלא בעצם הפיטורים אינו סוף הדיון: בית המשפט בוחן מדוע הופסק הייצוג ומה נעשה בפועל, ופוסק לפי זה את השכר המגיע [ת"א 50756-05-17; ת"א 25898-02-19]. הנושא מפורט במדריך פיטרתי את עורך הדין, כמה שכר טרחה מגיע לו, ובעמוד ניתוק קשר עם עורך דין.
הסכם שכר טרחה תקין הוא נקודת המוצא, לא סוף הדרך. כשהשכר שנגבה אינו עומד ביחס סביר לעבודה, ללקוח יש תרופות: ביטול ההסכם, הפחתת השכר או השבת מה ששולם ביתר, וכולן עוברות דרך תביעה אזרחית. הצעדים המעשיים, הראיות שצריך לאסוף וסיכויי ההחזר מפורטים במדריך שכר טרחה מופרז: מה עושים, למי פונים ומה הסיכוי לקבל החזר. שאלות קצרות נוספות מרוכזות בעמוד שאלות ותשובות: סכסוכי שכר טרחה עם עורך דין.
כן. הסכם שכר טרחה הוא חוזה, ואפשר להוכיח הסכמה בעל פה. אבל היעדר הסכם בכתב נזקף לחובת עורך הדין, ובמחלוקת על גובה השכר הכף נוטה לטובת הלקוח.
ברוב התחומים לא. בתאונות דרכים סעיף 16 לחוק הפיצויים קובע תקרה של 8% בלי הליכים משפטיים ו-13% אחרי פסק דין, ולפי כללי הלשכה 11% בפשרה אחרי הגשת תביעה, ומי ששילם מעבר לכך זכאי להחזר העודף. בהליך פלילי אסור לקבוע שכר התלוי בתוצאות.
כן, כשההסכם נחתם בהטעיה, בטעות או בעושק, כשהוא נוגד את תקנת הציבור, או כשעורך הדין היה בניגוד עניינים. גם בלי ביטול, בית המשפט רשאי להפחית שכר מופרז.
לא בהכרח. בית המשפט בוחן מדוע הופסק הייצוג ומה נעשה בפועל, וסעיף בהסכם המחייב תשלום מלא בעצם הפיטורים אינו מכריע.
HAND MADE BY
