https://www.elihalm.com/wp-content/uploads/2021/10/rashlanut_piskey_din.png

פסקי דין בנושא רשלנות מקצועית של עורכי דין

רשלנות מקצועית בניהול הליך משפטי – פיצוי לא ממוני | ת"א 47116-10-22 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 12.03.2026].

העובדות: תביעת רשלנות מקצועית כנגד עו"ד שלא עדכן את הלקוח בהליך המשפטי שהוא מנהל מטעמו. נפסק: עוה"ד צריך לעדכן את הלקוח בהליך המשפטי שהוא מנהל מטעמו בבית משפט. בוודאי באירועים חשובים כגון מחיקת התביעה מחוסר מעש. אי המצאת כתב התביעה לנתבעים, התעלמות מהחלטות בימ"ש – מהווים רשלנות מקצועית. נפסק ללקוח פיצוי לא ממוני בסכום של

רשלנות מקצועית במקרה של תרמית | ע"א 46084-01-25 [מחוזי, פס"ד מיום 18.05.2026].

העובדות: עו"ד ייצג מלווה בהסכם הלוואה חוץ בנקאית, שהתבררה כעסקת תרמית. נפסק: עוה"ד נמצא אחראי ברשלנות, מאחר שהיו "נורות אזהרה" רבות מהן הוא התעלם. כאשר סיפור ההלוואה אינו שכיח; כאשר הלווה אינו נוכח; כאשר לא מוצגת תעודת זהות של הלווה; כאשר ייפוי הכוח הוא ישן וההלוואה מוצגת כדחופה – כל אלו הם "דגלים אדומים" שעורך

אחריות מקצועית של עורכי דין בקבוצות רכישה – ת"א 58538-05-19 בנץ ואח' נ' נוף ואח'

כך כותב השופט גונטובניק בפסק הדין: "אציין שלעיתים עלול יהיה עורך הדין, המהלך בעולמן של קבוצות הרכישה ומעניק להן ייצוג, להיקלע לצבת אינטרסים. מחד גיסא, ברוב המקרים, הוא מלווה את מארגנת הקבוצה מראשית הדרך, ומספק ייעוץ משפטי המסייע בגיבוש החזון העסקי שלה. הוא משמש כבא כוחה וחב לב חובות אמון. אך משעה שקמה קבוצת הרכישה,

רשלנות מקצועית של עו"ד ודיני עשיית עושר ולא במשפט – ת"א 27542-04-18 [מחוזי ת"א, פס"ד מיום 20.03.2025].

ת"א 27542-04-18 [מחוזי ת"א, פס"ד מיום 20.03.2025] העובדות: עו"ד התרשל והעביר כספי נאמנות בטעות לנתבע, האם עובדה זאת מונעת את תחולת דיני עשיית עושר ולא במשפט לדרוש מהנתבע פיצוי בגין כספים שהועברו אליו בטעות. נפסק: העובדה שעוה"ד התרשל והעביר בטעות כספי נאמנות לנתבע – אינה מאיינת את דיני עשיית העושר וביהמ"ש הורה על השבת הסכום

הטלת אחריות על עו"ד בשל אי-גילוי מידע חיוני בעסקת מקרקעין – ת"א 7939-06-21 [שלום- חיפה, פס"ד מיום 07.01.2025].

ת"א 7939-06-21 [שלום חיפה, פס"ד מיום 07.01.2025] העובדות: עוה"ד יצר מצג בפני התובע – לקוח שלו – כי הנכס הנרכש על-ידו הוא דירת מגורים בהיתר. בפועל מדובר היה בנכס ללא היתר בניה. נפסק: אי גילוי ללקוח כי לדירה הנרכשת אין היתר בניה אינה מהווה רק רשלנות מקצועית. בנסיבות בהן היה ברור כי עוה"ד ידע כי

הפרת חובת סודיות – ת"א 7159-03-19 [שלום-חיפה, פס"ד מיום 06.08.2024].

ת"א 7159-03-19 [שלום חיפה, פס"ד מיום 06.08.2024] העובדות: עו"ד אשר קיים פגישה עם לקוחות פוטנציאליים ולאחר מכן הגיש בשם אדם אחר קובלנה פלילית כנגדם. נפסק: שימוש במידע שהתקבל אצל עוה"ד במסגרת פגישה עם לקוחות פוטנציאליים לצורך הגשת קובלנה פלילית כנגדם – מהווה הפרה של חובת הסודיות שחב עוה"ד ללקחותיו וכן רשלנות מקצועית. ההוצאות המשפטיות שנאלצו

הגשת חוו"ד מומחה בתביעות רשלנות מקצועית של עו"ד – ת"א 62081-02-17 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 19.12.2024]

ת"א 62081-02-17 [שלום ת"א, פס"ד מיום 19.12.2024] העובדות: תביעת רשלנות מקצועית נגד עוה"ד שעל-פי הנטען התרשל בייצוג שהעניק בהסכם התחדשות עירונית מורכב. נפסק: תביעת רשלנות מקצועית כנגד עו"ד – ככל תביעת רשלנות מקצועית – ראוי שתיתמך בחוו"ד מקצועית המגבה את טענות הרשלנות. כך על דרך הכלל, וכך בעיקר כאשר מדובר בפרויקט בניה מורכב אשר נמשך

ייעוץ רשלני במתן תשובה לצו עיקול – ת"א 27628-07-19 [שלום-נתניה, פס"ד מיום 06.05.2024].

העובדות: עוה"ד ייעץ ללקוחותיו להשיב לצו עיקול שקיבלו, כי אין בידיהם נכסים של החייב. ייעוץ זה התברר כשגוי והלקוחות נדרשו לשלם כספים לנושי החייב. נפסק: כאשר קיימת קביעת משפטית כי במועד מתן צו העיקול היו בידי הלקוחות כספים השייכים לחייב – מהווה הדבר ראיה לכאורה כי הייעוץ שנתן עוה"ד ללקוחות, להודיע כי אין בידם כספים

אחריות מקצועית של עו"ד בעסקת מקרקעין, במקרה של שינוי גרסאות של הלקוח – ת"א 21613-10-20 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 05.06.2024].

העובדות: לקוח שטען בערכאה אחת כי הוא לא חתם על נספח להסכם מקרקעין וכאשר טענתו נדחתה טען לרשלנות עורך-דינו שלא הסביר לו את המשמעות של אותו נספח. נפסק: לקוח אינו יכול לטעון בערכאה אחת כי הוא לא חתם על הסכם מקרקעין וכאשר טענתו נדחית להגיש תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך-דינו על כך שהתרשל בייעוץ המקצועי

חבות עו"ד לשאת בתשלום דמי התיווך כאשר הוא חורג מהרשאה – ת"א 26108-07-19 [שלום, ת"א, פס"ד מיום 25.03.2024].

העובדות: מקרה מעניין בו עו"ד שייצג בעסקת מקרקעין, רכש את המקרקעין בעצמו, ונתבע לשלם דמי תיווך, למרות שלא חתם על הסכם תיווך בכתב עם המתווך. נפסק: עו"ד אשר חורג מהרשאה שקיבל מהלקוח-השולח, רשאי התובע הניזוק לתבוע את נזקיו מעוה"ד ישירות. כאשר עו"ד המייצג בעסקת מקרקעין חורג מהרשאה שקיבל והופך בעצמו לרוכש המקרקעין, רואים אותו כמי