פיטרתם את עורך הדין באמצע הטיפול, וימים ספורים אחר כך הגיעה דרישת תשלום על מלוא שכר הטרחה שנקבע בהסכם, כאילו התיק הגיע לסופו והסתיים בהצלחה. לעיתים הדרישה מלווה גם בסירוב להעביר את החומר לעורך הדין החדש.
מותר. יחסי עורך דין ולקוח נשענים על אמון אישי, ובית המשפט העליון קבע שללקוח נתונה זכות יסודית להביא את הייצוג לסיום, בייחוד כשהאמון נשחק [רע"א 7706/22, בית המשפט העליון, 7.3.2023]. אינכם חייבים לנמק את ההחלטה בפני עורך הדין ואינכם זקוקים להסכמתו. מה שנדרש הוא הודעה ברורה, רצוי בכתב, על סיום הייצוג ועל הדרישה לקבל את התיק ואת המסמכים.
זכות הסיום אינה מוחקת את החוב על מה שכבר נעשה. היא קובעת רק שהחוב ייבחן לפי העבודה שבוצעה בפועל, ולא לפי הסכום שהיה משולם אילו התיק היה מגיע עד סופו.
בהסכמי שכר טרחה רבים מופיע סעיף שקובע כי אם הלקוח יפסיק את הייצוג, ישולם לעורך הדין שכר מלא או אחוז קבוע מסכום התביעה, בלי קשר לשלב שבו נעצרה העבודה ובלי קשר לתוצאה. סעיף כזה נבחן ונפסל על-ידי ביהמ"ש העליון. נקבע שמדובר בסעיף לא חוקי. תניה שגובה מהלקוח אחוז מסכום התביעה בשל עצם הפסקת הייצוג נוגדת את תקנת הציבור, משום שהיא מטילה קנס כספי על מימוש זכות בסיסית ומעמידה את עורך הדין באינטרס מנוגד לזה של הלקוח שלו [רע"א 7706/22, בית המשפט העליון, 7.3.2023].
המשמעות המעשית פשוטה. דרישת תשלום שנשענת כולה על סעיף מסוג זה אינה סוף פסוק, וגם חתימה על ההסכם אינה מכשירה אותו.
במקום השכר המלא הקבוע בהסכם, ישלם הלקוח, בעת הפסקת השירות המשפטי באמצע, שכר טרחה ראוי. השכר הראוי הוא התמורה שראוי לשלם עבור השירות שניתן בפועל, כשאין הסכם תקף שקובע את הסכום או כשההסכם אינו חל על מה שאירע. הוא נקבע לפי היקף העבודה שבוצעה, השלב שאליו הגיע ההליך, מורכבות העניין והזמן שהושקע בו, לצד הוותק והמוניטין של עורך הדין. תיק שנפתח, נשלח בו מכתב דרישה והוגש בו כתב תביעה אינו שווה את אותו סכום כמו תיק שעבר שלב הוכחות וסיכומים.
מן העבר האחר, לא כל שעה שנרשמה נכנסת לחשבון. עבודה שנעשתה מעבר לנדרש, עבודה שהייתה צריכה להיעשות שוב מפני שנעשתה בצורה לקויה, והוצאות שלא סוכמו מראש ולא הובאו לידיעת הלקוח, אינן מתומחרות אוטומטית. כשהדרישה מגיעה בסכום עגול בלי פירוט, הצעד הראשון הוא לבקש את הפירוט, משום שבלעדיו אי אפשר לבחון דבר.
כאן נדרשת הבחנה שמתערבבת תכופות. שכר ראוי נתבע על ידי עורך הדין מן הלקוח, כשאין הסכם או כשההסכם אינו חל. שכר טרחה מופרז הוא טענה בכיוון ההפוך, של הלקוח נגד הסכם קיים, והדרך לממש אותה היא תביעה אזרחית לביטול ההסכם או להפחתתו ולהשבת מה ששולם ביתר. שני הנושאים נפרדים זה מזה, ואין לנהל אותם כאילו היו אחד.
יש חריג, והוא מצומצם. כאשר הפסקת הייצוג נעשתה בחוסר תום לב, למשל כשלקוח מפטר את עורך דינו ערב הסדר פשרה שנרקם בעמל, ואז חותם על אותו הסדר בעצמו או באמצעות אחר, בית המשפט עשוי לפסוק לעורך הדין יותר מן השכר הראוי ולפצות אותו על שכר ההצלחה שנמנע ממנו [ע"א 8854/06, בית המשפט העליון, 20.3.2008]. הנטל להוכיח את חוסר תום הלב של הלקוח מוטל על עורך הדין, ולקוח שהפסיק ייצוג מסיבה עניינית אינו חשוף לחריג הזה.
סיבה עניינית אינה חייבת להיות מחדל חמור. חוסר תקשורת מתמשך, אי קבלת עדכונים על התיק, אובדן אמון אחרי החלטה שהתקבלה בלי לשאול אתכם, או פשוט רצון להעביר את התיק לעורך דין שמתמחה בתחום, כל אלה סיבות לגיטימיות. מה שמעמיד את הלקוח בסיכון הוא תזמון שנועד להתחמק מתשלום, ולא עצם ההחלטה להחליף ייצוג.
היעדר הסכם בכתב אינו מבטל את זכותו של עורך הדין לשכר, אך הוא פועל לרעתו. עורך הדין הוא שנדרש להוכיח מה סוכם ומה היקף העבודה שביצע, והוא הצד שהיה אמור לדאוג להסכם מסודר מלכתחילה. בית המשפט העליון הפחית שכר ראוי מקום שבו עורך הדין לא ערך הסכם והותיר עמימות משפטית סביב תנאי ההתקשרות [ע"א 6164/22, בית המשפט העליון, 8.10.2023]. ראו בהרחבה הפחתת השכר הראוי בהיעדר הסכם.
בקשו בכתב את התיק ואת המסמכים, ובאותה פנייה בקשו פירוט של העבודה שבוצעה ושל הסכום הנדרש בגינה. אם עורך הדין מעכב את החומר עד לתשלום, ההתנהלות הזאת כפופה לכללים ולמגבלת זמן, והיא נדונה בהרחבה בעמוד עורך דין שאינו מעביר את המסמכים. אל תשלמו סכום שנדרש על יסוד סעיף פיטורים בהסכם לפני שנבדק אם הסעיף עומד בתוקפו, ואל תתעלמו מן הדרישה, משום שהתעלמות עלולה להסתיים בתביעה ובהוצאות. בדיקה של ההסכם, של היקף העבודה שבוצעה ושל הסכום הנדרש מאפשרת להעריך את החשיפה האמיתית לפני שמתנהלים מול הדרישה.
כן. יחסי עורך דין ולקוח נשענים על אמון אישי, וללקוח נתונה זכות יסודית להפסיק את הייצוג בכל שלב, בלי צורך בהסכמת עורך הדין. הזכות הזאת אינה מוחקת את החוב על העבודה שכבר בוצעה, אלא קובעת שהחוב ייבחן לפי מה שנעשה בפועל.
לא בהכרח. תניה שמחייבת את הלקוח לשלם אחוז מסכום התביעה בשל עצם הפסקת הייצוג נפסלה כנוגדת את תקנת הציבור, משום שהיא מטילה קנס על מימוש זכות בסיסית. כשהסעיף נפסל, מקומו נתפס על ידי השכר הראוי עבור העבודה שבוצעה.
שכר ראוי הוא התמורה שראוי לשלם עבור השירות שניתן בפועל, כשאין הסכם תקף או כשההסכם אינו חל. הוא נקבע לפי היקף העבודה שבוצעה, השלב שאליו הגיע ההליך, מורכבות העניין והזמן שהושקע, לצד הוותק והמוניטין של עורך הדין.
היעדר הסכם בכתב אינו מבטל את זכותו של עורך הדין לשכר, אך הנטל להוכיח מה סוכם ומה בוצע מוטל עליו. בית המשפט אף הפחית שכר ראוי מקום שבו עורך הדין לא ערך הסכם והותיר עמימות סביב תנאי ההתקשרות.
HAND MADE BY
