ע"א 32538-04-24 [מחוזי ת"א, פס"ד מיום 05.11.2024]

העובדות:

בין עוה"ד והלקוח נכרת הסכם שכר טרחה בע"פ, אולם היתה מחלוקת מה הסכום שהוסכם בין עוה"ד והלקוח. בימ"ש השלום לא הצליח להגיע למסקנה באשר לסכום שהוסכם בין הצדדים, ופסק שכ"ט ראוי ע"פ אומדנה.

נפסק:

1. במקום בו קיים הסכם שכר-טרחה – גם אם רק בע"פ – אין אפשרות לפנות למסלול החלופי של פסיקת שכ"ט ראוי.
2. אם בימ"ש השלום אינו מצליח להגיע להכרעה באשר לסכום שהוסכם בין הצדדים, עליו לדחות את תביעת שכר הטרחה מאחר ועוה"ד לא הוכיח את תביעתו.
3. לא ניתן לפסוק שכ"ט ראוי בדרך של אומדנה.