אני עורך דין ונתבעתי ברשלנות מקצועית: מה עושים בשבוע הראשון

אני עורך דין ונתבעתי ברשלנות מקצועית: מה עושים בשבוע הראשון

מכתב דרישה מלקוח לשעבר, או כתב תביעה שהתקבל במשרד, הם רגע לא נעים במיוחד. הדחף הראשון הוא כמעט תמיד להרים טלפון ולהסביר, לתקן את אי ההבנה, להראות שהכול נעשה כשורה. דווקא הדחף הזה הוא המסוכן שבכולם, ומה שנעשה בשבוע הראשון קובע לא פעם את גורל התיק.

העמוד הזה מיועד לעורכי דין שנתבעו או שקיבלו דרישה מוקדמת. הוא מסביר מה לעשות מיד, ממה להימנע, וכיצד נבחנת החשיפה בפועל.

שלושה דברים לעשות מיד

  1. דווחו למבטח. זהו הצעד הראשון, ואין לדחותו. פוליסות אחריות מקצועית מחייבות דיווח מיידי על תביעה ואף על נסיבות העשויות להוליד תביעה, ואיחור בדיווח עלול לפגוע בכיסוי או לשלול אותו. גם כאשר הדרישה נראית לכם מופרכת, החובה לדווח עומדת בעינה.
  2. אל תשיבו לפני ייעוץ. תשובה עניינית שנשלחת מתוך רצון להבהיר, ואף התנצלות שנאמרת מתוך נימוס, עשויות להפוך בהמשך לראיה מרכזית נגדכם. אישור עובדתי אגבי, הסבר מדוע נבחרה דרך פעולה מסוימת, או הצעה לפצות, כל אלה נשקלים בדיעבד באור אחר לגמרי. ההיגיון פשוט: אתם מייעצים ללקוחותיכם שלא להשיב לבדם, וכאן אתם הלקוח.
  3. שמרו את התיק במלואו. התיק כולו, ומיד: הקבצים, ההתכתבות בדואר האלקטרוני ובהודעות, הטיוטות על גרסאותיהן, יומן הפגישות ורישומי השעות. גם החומר שנראה לכם שולי. תיק שלם ומאורגן הוא הנכס הראייתי החשוב ביותר שיש לכם, ולעיתים הוא ההגנה עצמה.

ממה להימנע

אל תשלימו ואל תתקנו מסמכים בדיעבד. הוספת הערה לתיק, השלמת מכתב שלא נשלח בזמנו או עריכה מאוחרת של רישום, גם כשהן נעשות מתוך כוונה טובה להשלים תמונה נכונה, עלולות להפוך את התיק כולו מתיק של מחלוקת מקצועית לתיק של אמינות. הנזק בכך עצום, והוא בלתי הפיך.

אל תנהלו מגעים ישירים עם התובע או עם בא כוחו בלי תיעוד ובלי ייעוץ, ואל תציעו פיצוי מיוזמתכם. הצעת פשרה עשויה להיחשב הודאה, ובחלק מן הפוליסות היא אף טעונה הסכמת המבטח מראש. מהלך כזה עלול לפגוע בכיסוי בדיוק כשאתם זקוקים לו.

הכיסוי הביטוחי, ומדוע העיתוי מכריע

פוליסות אחריות מקצועית של עורכי דין פועלות לרוב על בסיס מועד הגשת התביעה ולא על בסיס מועד המעשה. המשמעות המעשית היא שהשאלה מתי הוגשה התביעה, ומתי דיווחתם עליה, חשובה לעיתים יותר מן השאלה מתי נעשתה הטעות הנטענת. עורך דין שפרש, שהחליף מבטח או שהמשרד שלו התפרק, נדרש לבחון בנוסף את סוגיית תקופת הגילוי המוארכת.

יש גם גבול לכיסוי. פוליסות מחריגות בדרך כלל מעשים מכוונים וסוגים מסוימים של הפרת חובת אמונים, ולכן אופן הצגת הדברים כבר בשלב הדיווח והבירור הראשוני עשוי להשפיע על היקף הכיסוי. זו סיבה נוספת שלא לנהל את השלב הזה לבד.

כיצד נבחנת החשיפה בפועל

הבחינה נעשית בארבעה מישורים. הראשון הוא סיווג המעשה: האם לפנינו מחדל, כגון מועד שהוחמץ או בדיקה שלא נערכה, או שמא טעות בשיקול דעת מקצועי, שאינה מקימה עילה. זהו קו ההגנה הראשון והחזק ביותר ברוב התיקים.

השני הוא הקשר הסיבתי. גם אם הייתה התרשלות, על התובע להוכיח שאלמלא היא התוצאה הייתה שונה, ולשם כך מנהל בית המשפט את התיק המקורי בתוך תביעת הרשלנות. לא פעם מתברר שהתיק המקורי היה נכשל ממילא, ובכך נופלת התביעה כולה.

השלישי הוא הנזק. סכום התביעה אינו הנזק, והפער ביניהם הוא לרוב גדול. כימות מדויק של הנזק הנטען, ובחינת ראשי הנזק שאינם מבוססים, מצמצמים את החשיפה עוד לפני הדיון באחריות.

הרביעי הוא ההתיישנות ושאלות סף נוספות. אלה נבדקות ראשונות, משום שקבלתן חוסכת את כל היתר.

מדוע דווקא אצלנו

משום שזה לא עוד תחום ברשימת התמחויות. עו"ד אלי הלם הוא מחברו של הספר "רשלנות מקצועית של עורכי דין", שיצא בהוצאת לשכת עורכי הדין, והמשרד מייצג בתחום זה משני צידי המתרס. היכרות עם הדרך שבה נבנית תביעת רשלנות היא היתרון הממשי בהגנה מפניה, ולהפך.

הייצוג נעשה בדיסקרטיות מלאה ובתיאום עם המבטח, ובכלל זה ליווי בשלב הדיווח, בגיבוש התשובה לדרישה המוקדמת, ובניהול ההליך עצמו.

לבדיקה ראשונית ודיסקרטית

אם קיבלתם דרישה או כתב תביעה, או שאתם סבורים שנוצרו נסיבות העשויות להוליד תביעה, שלחו לנו את החומר ונאמר לכם בכנות מה החשיפה ומה סדר הפעולות. מוקדם עדיף על מאוחר, בין היתר מטעמי כיסוי ביטוחי.

לרקע נוסף ראו את עמוד רשלנות מקצועית של עורך דין ואת המדריך כיצד מגישים תביעה נגד עורך דין.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו.

לעיון במקור המקצועי ראו הספר רשלנות מקצועית של עורכי דין.