רשלנות מקצועית של עורך דין ותביעה נגד עורך דין

עורך דין חייב לפעול במיומנות ובזהירות שניתן לצפות מעורך דין סביר באותו תחום. כשהוא סוטה מהרמה הזאת – לא בדק את מה שהיה חייב לבדוק, לא הזהיר מפני סיכון שהיה עליו לזהות, החמיץ מועד, או ניסח מסמך שאינו מגן עליכם – ובגלל זה נגרם לכם נזק כספי, מדובר ברשלנות מקצועית שניתן לתבוע בגינה פיצוי. חשוב להבין את ההבחנה: התוצאה הרעה כשלעצמה אינה העילה. העילה היא הפער בין מה שהיה צריך להיעשות לבין מה שנעשה בפועל.

לא בהכרח, וזו השאלה הראשונה שאנחנו בודקים בכל פנייה. עורך דין מתחייב להשתדלות מקצועית ולא לתוצאה, ובתי המשפט אינם הופכים כל טעות בשיקול דעת לרשלנות. הקו המפריד ברור למדי: החלטה טקטית סבירה שהתבררה בדיעבד כשגויה אינה רשלנות, אבל מחדל – ערעור שלא הוגש במועד, ראיה מרכזית שלא הוגשה, טענה קריטית שנשכחה – הוא כבר סיפור אחר לגמרי. בדיקה מקצועית של החומר היא שתיתן לכם את התשובה, ולא תחושת בטן.

בעסקאות מקרקעין אנחנו רואים שוב ושוב בדיקה חסרה של נסח הרישום, של תיק הבניין או של מצב הזכויות ברשות מקרקעי ישראל, היעדר הגנה נאותה על כספי הרוכש, ואי-אזהרה בכתב מפני חשיפת מס. בניהול תביעות בולטים החמצת תקופת ההתיישנות, מועדים דיוניים שחלפו, ופשרה שנעשתה בלי שהלקוח הבין למה הוא מוותר. בתחום המסחרי – הסכם שנוסח באופן שמשאיר את הלקוח חשוף בדיוק בנקודה שבשבילה הוא שכר עורך דין, העדר בטוחות או העדר בטוחות מספיקות.

זה הלב של התיק, וזו הסיבה שחשוב מי מנהל אותו. לא די בהוכחת הרשלנות עצמה – צריך להראות שאלמלא היא התוצאה הייתה שונה. בפועל, בית המשפט מנהל בתוך תביעת הרשלנות גם את התיק המקורי, ובוחן מה היה קורה אילו הערעור היה מוגש, אילו הראיה הייתה מוצגת, אילו הבדיקה הייתה נערכת. זו מלאכה שדורשת שליטה כפולה: גם בדיני הרשלנות המקצועית וגם בתחום המשפטי שבו נעשתה הטעות.

זו בדיוק הסיטואציה שאליה נועדה דוקטרינת אבדן סיכויי ההצלחה. גם כשלא ניתן להוכיח בוודאות שהייתם זוכים, אפשר במקרים המתאימים לתבוע פיצוי על הסיכוי שנשלל מכם – לפי שיעורו. במילים פשוטות: העובדה שהתיק המקורי לא היה מובטח אינה בהכרח מפילה את התביעה, אלא לעיתים משפיעה על גובה הפיצוי. הרבה נפגעים מוותרים מראש בדיוק בנקודה הזאת, ולא תמיד בצדק.

ככלל, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, אך נקודת הפתיחה של הספירה היא שאלה בפני עצמה: בתביעות רשלנות רבות המניין מתחיל מהיום שבו גיליתם – או יכולתם לגלות בשקידה סבירה – את העובדות המקימות את התביעה, ולא מיום המעשה. אין להסתמך על כך בלי בדיקה. אם עולה בכם חשד, זה הזמן לברר אותו ולא בעוד שנתיים; לא פעם דווקא לוח הזמנים, ולא עוצמת הרשלנות, הוא שקובע אם יש תביעה.

קודם כול את הנזק הכספי הישיר שנגרם – ההפסד שלא היה קורה אלמלא הרשלנות. לצידו ניתן לתבוע במקרים המתאימים את השבת שכר הטרחה ששולם, את ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו נגדכם בהליך המקורי, את עלות תיקון המחדל, וכן הפרשי הצמדה וריבית. בנסיבות מסוימות בית המשפט אף פוסק פיצוי בגין עוגמת נפש. ההיקף המדויק נגזר מן העובדות, ואנחנו בונים אותו לפני הגשה ולא אחריה.

ברוב המקרים כן – לעורכי דין יש ביטוח אחריות מקצועית, ולעיתים קרובות המבטח הוא הכתובת האמיתית לפיצוי. אבל יש כאן פרט טכני שמפיל תיקים: פוליסות אלה פועלות לרוב על בסיס מועד הגשת התביעה (claims made) ולא על בסיס מועד המעשה. המשמעות המעשית היא שהעיתוי של הפנייה יכול להיות ההבדל בין תביעה שיש מאחוריה כיסוי ביטוחי לבין תביעה שאין מאחוריה דבר.

לא, ואלה שני מסלולים נפרדים לחלוטין. ההליך המשמעתי בלשכה עוסק בהתנהלותו של עורך הדין ובענישתו, והוא אינו מביא לכם פיצוי כספי. תביעה אזרחית בגין רשלנות היא המסלול שבו נפסק כסף. אפשר לנהל את שניהם במקביל, ולעיתים ממצאי ההליך המשמעתי מסייעים לתביעה – אבל מי שמסתפק בתלונה בלבד עלול לגלות בסופה שהוא נשאר בדיוק עם אותו נזק.

במקרים רבים כן. הכלל הוא שחובת הזהירות של עורך הדין מופנית ללקוחו, אך הפסיקה הכירה במצבים שבהם היא משתרעת גם על מי שאינו לקוח – למשל נהנה בצוואה שנוסחה ברשלנות, או צד שהסתמך באופן לגיטימי על מצג של עורך הדין. מדובר בתחום עדין שבו העובדות המדויקות מכריעות, ולכן שווה לבדוק ולא להניח מראש שאין לכם עילה רק משום שלא אתם שילמתם את שכר הטרחה.

הפגישה הראשונה (שאינה כרוכה בתשלום) נועדה בין היתר לענות בדיוק על השאלה הזאת. אנחנו מתחילים בבדיקה מקצועית של החומר, וכבר בשלב הזה אומרים לכם בכנות אם יש תיק או שאין – כי אין טעם בתביעה שסיכוייה נמוכים מאוד. אם מחליטים להתקדם, מודל שכר הטרחה נקבע מראש ובשקיפות מלאה, ובמקרים המתאימים הוא כולל רכיב של תשלום חד-פעמי ובנוסף רכיב הצלחה. בלי הפתעות ובלי חשבונות שלא סוכמו מראש.

זה תלוי במורכבות התיק ובשאלה אם הצד השני מגיע לפשרה. תביעות רשלנות מורכבות מטבען, משום שהן דורשות בירור כפול ולכן הן עשויות להימשך שנים. יחד עם זאת, חלק ניכר מהתיקים מסתיים בהסדר עוד לפני סוף ההליך, במיוחד כשהחומר שהוגש מוצק. בפתיחת התיק תקבלו מאיתנו הערכת לוח זמנים ריאלית, לא הבטחות.

שלושה דברים, ומיד. ראשית, דווחו למבטח — איחור בדיווח עלול לפגוע בכיסוי. שנית, אל תשיבו ללקוח או לבא כוחו לפני ייעוץ; אמירות שנעשות מתוך רצון לפייס הופכות בהמשך לראיה. שלישית, שמרו את התיק במלואו, כולל התכתובת והטיוטות. חשוב שתדעו: אנחנו מייצגים גם בצד ההגנה. היכרות עם התחום משני צידי המתרס היא יתרון של ממש.

משום שזה לא עוד תחום ברשימת התמחויות. עו"ד אלי הלם הוא מחברו של הספר "רשלנות מקצועית של עורכי דין", שיצא בהוצאת לשכת עורכי הדין. המשמעות המעשית עבורכם היא שאתם לא משלמים על למידת התחום מהתחלה, אלא נהנים משליטה בו: מהו הבסיס לתביעה, מה יחזיק בבית המשפט, ומתי כדאי לוותר.