כך כותב השופט גונטובניק בפסק הדין: "אציין שלעיתים עלול יהיה עורך הדין, המהלך בעולמן של קבוצות הרכישה ומעניק להן ייצוג, להיקלע לצבת אינטרסים. מחד גיסא, ברוב המקרים, הוא מלווה את מארגנת הקבוצה מראשית הדרך, ומספק ייעוץ משפטי המסייע בגיבוש החזון העסקי שלה. הוא משמש כבא כוחה וחב לב חובות אמון. אך משעה שקמה קבוצת הרכישה, והוא משמש גם כבא כוחה, הרי שהוא חב חובות אמון גם לחברי הקבוצה. והחובות עלולות להתנגש."

במסגרת רשימה קצרה זאת, יהיה זה בלתי אפשרי לסכם את פסק הדין הארוך והחשוב בעניין אחריותו של עורך הדין המייצג קבוצת רכישה ויזם של קבוצת רכישה. במרכז פסק הדין עומדת בחינת אחריותו של עורך הדין הנמצא "בצבת אינטרסים" בין מחויבותו של עורך הדין ליזם הקבוצה ובין אחריותו לחברי הקבוצה. מומלץ לכל עורך-דין "המהלך בעולמן של קבוצות הרכישה" לעיין בפסק הדין במלואו.

להלן רשימה תמציתית לעורך-הדין, של "עשה, ואל-תעשה", על-פי פסק הדין. ניתן לומר כי רשימה זאת יפה לא רק במקרה של קבוצות רכישה, אלא גם במקרים דומים בהם עורך-הדין מצוי 'בצבת של אינטרסים נוגדים'.

ראשית, בשלב טרום התאגדות הקבוצה, על עורך הדין להציג בהסכמים את כל הסיכונים ולתת מצג מלא על הסכנות האפשריות בביצוע הפרויקט.

שנית, כאשר עורך הדין מייצג את חברי הקבוצה הוא אינו יכול להגביל את האחריות הבסיסית שלו להגן על האינטרסים של חברי הקבוצה או לקבוע כי האינטרסים של היזם עדיפים.

שלישית, עורך-הדין אינו יכול להתעלם מסיכונים שיוצר היזם לחברי הקבוצה ועליו לפעול באופן אקטיבי בעניין זה.

כאשר היזם דורש כספים מחברי הקבוצה שלא לפי ההסכמים, עורכי הדין, המלווים את הקבוצה, אינם יכולים "להסתפק בלשלוח את חברי הקבוצה הרלוונטיים לעיין בהסכמים. הדבר לא נתן את המשקל הראוי לסיכון החמור העומד על הפרק, סיכון כספים בניגוד לחלוקת הסיכונים שנקבעה בהסכם. הטיפול היה צריך להיות תקיף וישיר בהרבה גם במישור הפרטני, וגם במישור הקולקטיבי של הקבוצה פנימה".

יש לומר, התביעה נגד עורכי הדין, ברובה, נדחתה. בית המשפט מצא את עורכי הדין אחראים במקום בו הם לא פעלו באופן נמרץ מספיק בכדי להצביע על הסיכון של חברי הקבוצה כאשר נדרש מהם תשלום שלא בהתאם להסכמים.  בית המשפט מדגיש את יסוד האמונאות שבין חברי הקבוצה ובין עורכי הדין, ואת היכולת המוגבלת של עורכי הדין לסייג את מרכיב האמון שבינם ובין חברי הקבוצה.