Uncategorized

רשלנות מקצועית – כיסוי ביטוחי-התיישנות | ת"א 2830-09-23 [שלום-כפ"ס, פס"ד מיום 31.03.2026].

העובדות: עורך דין הגיש תביעה נגד חברת הביטוח שלו בטענה שדחיית הכיסוי הביטוחי היתה בניגוד לתנאי הפוליסה. נפסק: התביעה נדחתה בשל התיישנותה. תביעת עורך-דין כנגד חברת הביטוח בטענה לכיסוי ביטוחי, יש להגיש תוך שלוש שנים ממועד הגשת התביעה של צד ג' נגד עורך-הדין המבוטח.

חיוב אישי של בעל מניות בתשלום שכר טרחה – ת"א 62661-06-21 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 22.03.2025].

ת"א 62661-06-21 [שלום ת"א, פס"ד מיום 22.03.2025] העובדות: תביעת שכר טרחה נגד בעל מניות של תאגיד שחתם בשמו על הסכם שכר הטרחה עם עוה"ד – האם יחול חיוב אישי של בעל המניות. נפסק: אין לראות בבעל המניות ערב לחובות התאגיד לתשלום שכר טרחה לעוה"ד. הדבר צריך שייכתב באופן מפורש בהסכם שכר הטרחה. אין להורות על

רשלנות בייצוג דיירים בפרויקט התחדשות עירונית – ת"א 60274-10-20 [שלום-חיפה, פס"ד מיום 05.08.2024].

ת"א 60274-10-20 [שלום חיפה, פס"ד מיום 05.08.2024] העובדות: עו"ד אשר ייצג דיירים בפרויקט התחדשות עירונית, קבע כתנאי בהסכם כי הערבות הבנקאית שמפקיד היזם, תפקע במועד קבלת טופס 4. נפסק: קבלת טופס 4 אינה יכולה להוות שלב סופי לפקיעת הערבות הבנקאית, שכן הדבר אינו מבטיח את השלמת ביצוע הדירות בהתאם להסכם עם היזם. קביעת שלב לפקיעת

הסכם שכר טרחה מותנה – ת"א 36319-06-20 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 29.03.2024].

העובדות: הסכם שכר טרחה מותנה בתיק צוואות בשיעור של 25% מהיקף העיזבון. נפסק: יש לאשר את הסכם שכר הטרחה המותנה. היקף העבודה בפועל או סכום שכר הטרחה בו זכה לבסוף עורך-הדין – אינם רלוונטיים במקרה של הסכם שכר טרחה מותנה המבוסס על תוצאות. את "הטעות" של הלקוח בהתקשרותו בהסכם שכר טרחה מותנה, יש לבחון במועד