Uncategorized

חיוב אישי של בעל מניות בתשלום שכר טרחה – ת"א 62661-06-21 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 22.03.2025].

העובדות: תביעת שכר טרחה נגד בעל מניות של תאגיד שחתם בשמו על הסכם שכר הטרחה עם עוה"ד – האם יחול חיוב אישי של בעל המניות. נפסק: אין לראות בבעל המניות ערב לחובות התאגיד לתשלום שכר טרחה לעוה"ד. הדבר צריך שייכתב באופן מפורש בהסכם שכר הטרחה. אין להורות על "הרמת מסך" במקרה של אי-תשלום שכ"ט, כאשר

רשלנות בייצוג דיירים בפרויקט התחדשות עירונית – ת"א 60274-10-20 [שלום-חיפה, פס"ד מיום 05.08.2024].

העובדות: עו"ד אשר ייצג דיירים בפרויקט התחדשות עירונית, קבע כתנאי בהסכם כי הערבות הבנקאית שמפקיד היזם, תפקע במועד קבלת טופס 4. נפסק: קבלת טופס 4 אינה יכולה להוות שלב סופי לפקיעת הערבות הבנקאית, שכן הדבר אינו מבטיח את השלמת ביצוע הדירות בהתאם להסכם עם היזם. קביעת שלב לפקיעת הערבות הבנקאית שאינו מבטיח את השלמת הביצוע

הסכם שכר טרחה מותנה – ת"א 36319-06-20 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 29.03.2024].

העובדות: הסכם שכר טרחה מותנה בתיק צוואות בשיעור של 25% מהיקף העיזבון. נפסק: יש לאשר את הסכם שכר הטרחה המותנה. היקף העבודה בפועל או סכום שכר הטרחה בו זכה לבסוף עורך-הדין – אינם רלוונטיים במקרה של הסכם שכר טרחה מותנה המבוסס על תוצאות. את "הטעות" של הלקוח בהתקשרותו בהסכם שכר טרחה מותנה, יש לבחון במועד