העובדות: דרך חישוב שכר הטרחה הראוי בתביעות שכ"ט עו"ד. נפסק: דרך המלך היא כי את גובה שכר הטרחה הראוי יש להוכיח בראיות [חוו"ד מומחה] ולבימ"ש אין ידיעה שיפוטית באשר לחישוב גובה שכר הטרחה הראוי [ע"א 136/92]. בהעדר ראיות להוכחת שכר הטרחה הראוי, רשאי ביהמ"ש בנסיבות מסויימות, להסתמך על התעריף המינימלי המומלץ שנקבע בכללי לשכת עוה"ד
רקע: פסה"ד החשוב של בימ"ש העליון בעניין "אבידן" [רע"א 7706/22 סינגר אטיה נ' אבידן]; העוסק בקביעת שכ"ט בהסכם שכ"ט מותנה, במקרה של הפסקת ייצוג. פסה"ד הנוכחי של ביהמ"ש המחוזי בת"א מאמץ את ההלכות שנקבעו רק לפני זמן קצר בעניין זה. העובדות: תנאי בהסכם שכר טרחה מותנה, הקובע את גובה השכר שיישלם הלקוח בעת הפסקת ייצוג.
רקע: פסק דין נוסף לארסנל ההולך וגדל של פסקי דין היוצאים בחריפות נגד הנוהג של אי-החתמת לקוחות על הסכם שכר טרחה בכתב. העובדות: הסכם שכר טרחה נטען שלא הועלה על הכתב. נפסק: העדרו של הסכם שכר טרחה נזקפת לחובת עורך הדין. כל עמימות תפורש נגד עורך הדין. במקרה של ספק, הפסיקה של שכה"ט תהיה על
העובדות: תביעת שכר טרחה לפי הסכם כאשר עורך-הדין פעל בניגוד עניינים. נפסק: עו"ד אינו יכול להמשיך לייצג את הלקוח ובמקביל להגיש כנגדו תביעת שכר טרחה. בגין ייצוג זה שנעשה בניגוד עניינים, לא יהיה זכאי עוה"ד לשכר טרחה.
העובדות: תביעה של עו"ד שהתקשר עם חברה יזמית בהסכם שכ"ט מותנה, בנוגע להשבחתם של מקרקעין. נפסק: עוה"ד זכאי לשכר הטרחה המותנה במקרה של "הצלחה" כאשר הצלחה זאת לא הוגדרה במדויק בהסכם שכר הטרחה. כל עוד הצלחה זאת לא הוגדרה בצורה מפורשת, הלקוח אינו חייב להסכים לקבל את התוצאה אותה הצליח להשיג עורך-הדין. בדרך-כלל הזכות להחליט
העובדות: גביית שכר טרחה בסך 324,000 ₪ מתוך פיצוי בסך מיליון ש"ח. נפסק: שכר טרחה של עו"ד כפוף למגבלה של סבירות ומידתיות [בעקבות ע"א 4849/06]. הסכם שכר טרחה יפורש כנגד עוה"ד שניסח אותו. יש לכבד תניה בהסכם שכר טרחה הקובעת כי ההוצאות הנפסקות ישולמו לעורך-הדין. שכר טרחה בשיעור של יותר מ 30 אחוז בתביעת נזיקין
העובדות: כיצד יש לחשב את שכר הטרחה של כונסי נכסים שמונו לצורך השלמת בניית דירה. נפסק: אין להשוות את שכר הטרחה הנפסק לכונסי נכסים שמונו למימוש נכס עם שכר הטרחה הנפסק במקרה של כונסי נכסים שמונו לצורך השלמת בנייה. הקריטריונים לקביעת שכר הטרחה במקרה כזה יהיו, בין היתר: התועלת הכלכלית לבעל הנכס במשולב עם הפעולות
העובדות: הפסקת ייצוג ודרישה לתשלום שכר טרחה מלא הכולל פיצויי ציפייה של עורך הדין. נפסק: הוכחה כי הפסקת הקשר המקצועי בין עורך-הדין והלקוח, נעשתה בחוסר תום לב דורשת נטל מוגבר. יחסי האמון בין עורך-הדין והלקוח מחייבים כי שכר הטרחה הנגבה מהלקוח יהיה מידתי ביחס לשרות שניתן, ולא מופרז או מופקע. "וכאשר השכר חורג ממידת הסבירות
העובדות כללים בסיסים בחיוב שעתי של שכ"ט. נפסק חיוב שעתי של לקוח בשכר טרחה מחייב יחסי אמון מוגברים ותקשורת פתוחה וגלויה בקשר לחיובי השעות בין עוה"ד והלקוח. כך, לדוגמה, צריך עוה"ד לדווח ללקוח על חריגה מהיקף השעות שהוערך. חיוב שעתי של לקוח בשכ"ט, מחייב הקפדה על מספר כללים בסיסיים: ראשית, רישום בזמן אמת;שנית, רישום מלוא
העובדות: תביעה לשכר טרחה סביר של עוה"ד שהפר חובות אמון. נפסק: כאשר עו"ד מפר את חובות האמון שלו עם הלקוח הוא זכאי לשכ"ט סביר מופחת, לפי התעריף המינימאלי בלבד של לשכת עוה"ד. הימנעותו המכוונת של עוה"ד להיקשר בהסכם שכ"ט בכתב עם הלקוח, מחייבת פסיקת שכ"ט סביר על הצד הנמוך.
HAND MADE BY
