בבימ"ש העליון ניתן פס"ד העוסק, בין היתר, בחובות עו"ד המייצג בעסקת מקרקעין, כלפי הצד השני בעסקה [ע"א 7721/22 ולטר נ' עו"ד י' שטבהולץ, פס"ד מיום 24.12.2024]. פסק הדין, מנתח את חובותיו של עוה"ד כלפי הצד השני בעסקת מקרקעין, וקובע כי יש להגביל ולסייג חובות אלו, הן על דרך הכלל והן במקרה הספציפי הנדון. העובדות בתמצית:
הסכמי שכר טרחה מהווים את הבסיס להסדרת היחסים הכספיים בין עורך דין ללקוח. באופן עקרוני, הסכמים אלה צריכים להיות מנוסחים בכתב בצורה בהירה, כך שחובותיו של עורך הדין כלפי הלקוח יוסברו בשפה פשוטה וברורה, וכך גם שכר הטרחה. על ההסכם לכלול פירוט של השירות המשפטי הניתן והתשלום המוסכם עבור אותו שירות. פסיקת בית המשפט העליון
תפקידו של שמאי מקרקעין הוא להעריך את שווי הנכס, בהתבסס על מכלול גורמים מקצועיים ונתונים כלכליים וסביבתיים. רשלנות מקצועית מצד שמאי מקרקעין עלולה להוביל לתוצאות חמורות עבור לקוחותיו, בין אם מדובר ברוכשי דירות, מוכרים, כונסי נכסים, קבלנים, מוסדות פיננסיים או צדדים שלישיים המסתמכים על חוות דעתו. מהי רשלנות מקצועית של שמאי מקרקעין? לא כל טעות
פרשת התרסקותה של חברת קופות הגמל "סלייס" מסעירה, בצדק, את המשק הישראלי. בעיקר הדברים אמורים להעברת כספי הפנסיה של החוסכים לקופות הגמל בניהול אישי [IRA]. כסף שהועבר לקרנות השקעה לא-סחירות שרשומות בארה"ב [מה שמכונה "הקרנות הזרות"]. אלפי מבוטחים שכספי הפנסיה שלהם – בהיקף של יותר מ 800 מיליון ₪ – הועברו לחברות עלומות הרשומות בארה"ב,
פסק דין בעניין נזק ראייתי בתביעות רשלנות מקצועית [ע"א 28344-05-23 אבו עסבה ואח' נ' ותד]. העובדות: בפסק הדין בעניין אבו-עסבה, נדון מקרה של עו"ד אשר נקבע לגביו כי הוא לא הגיש במועד תביעת ליקויי בניה באופן שהתביעה התיישנה ולא ניתן היה להגישה. קשר סיבתי לנזק: משפט בתוך משפט בעניין אבו-עסבה, נקבע ע"י בתי המשפט
לפני זמן לא רב, ניתן פס"ד חשוב מאד של ביהמ"ש העליון בתחום הרשלנות המקצועית. זאת, בערעור שהוגש דווקא בתיק רשלנות מקצועית של רואה חשבון [ע"א 7406/22 דרדור נ' לוי, פס"ד מיום 09.08.2023]. העובדות: העובדות בפסה"ד בעניין דרדור, עסקו באדם [המערער] שפנה לרואה חשבון לצורך קבלת שירותיו המקצועיים. בין המערער ורואה החשבון הוסכם כי האחרון
לפני זמן לא רב, ניתן פס"ד של ביהמ"ש העליון בתחום הרשלנות המקצועית של עורך דין ב'עסקאות תרמית' במקרקעין. ביהמ"ש העליון שב ופורש קווים מנחים לאחריותו המקצועית של עורך-הדין המעורב ב'עסקאות תרמית' במקרקעין [ע"א 3391/22 בנק לאומי בע"מ ואח' נ' קונפינו ואח', פס"ד מיום 03.12.2023]. העובדות: העובדות בפסה"ד בעניין קונפינו, עסקו, שוב, בעסקת מקרקעין בה
בפס"ד של ביהמ"ש העליון נדון ערעור שהגישו עורכי דין על חיובם ברשלנות מקצועית בגין "עסקת תרמית" במקרקעין. [ע"א 6715/20 שטרק נ' סונינו, פס"ד מיום 28.11.2022]. בעניין שטרק הנ"ל, התקשרו הלקוחות עם עורכי הדין על-מנת שאלו ייצגו אותם בעסקת מקרקעין. הלקוחות לא גילו לעורכי הדין כי למעשה העסקה בה הם מתקשרים היא "עסקת תרמית". ביהמ"ש המחוזי
בניגוד למכלול הפעולות שעורך הדין נוהג לעשות כחלק ממילוי תפקידו, ייצוג והופעה בבתי משפט הוא תפקיד בעל מאפיינים מיוחדים. יש לתת את הדעת למאפיינים אלו כאשר ניגשים לבחון האם ניתן להטיל אחריות על עורך הדין שהתרשל בתפקידו.
האם ניתן להטיל אחריות אישית על בעלי תפקיד (עורך דין ו/או רואה חשבון) המתפקדים כנאמן או מפרק של חברה, כאשר זו נקלעת לקשיים ונמצאת במצב של הקפאת הליכים? באילו נסיבות ניתן להגיש תביעה נגד עורך דין או תביעה נגד רואה חשבון על רקע תפקודם כנאמן בהקפאת הליכים?
HAND MADE BY
