העובדות: עו"ד התרשל והעביר כספי נאמנות בטעות לנתבע, האם עובדה זאת מונעת את תחולת דיני עשיית עושר ולא במשפט לדרוש מהנתבע פיצוי בגין כספים שהועברו אליו בטעות. נפסק: העובדה שעוה"ד התרשל והעביר בטעות כספי נאמנות לנתבע – אינה מאיינת את דיני עשיית העושר וביהמ"ש הורה על השבת הסכום שהועבר בטעות. אין מקום לייחס "אשם תורם"
העובדות: עוה"ד יצר מצג בפני התובע – לקוח שלו – כי הנכס הנרכש על-ידו הוא דירת מגורים בהיתר. בפועל מדובר היה בנכס ללא היתר בניה. נפסק: אי גילוי ללקוח כי לדירה הנרכשת אין היתר בניה אינה מהווה רק רשלנות מקצועית. בנסיבות בהן היה ברור כי עוה"ד ידע כי אין לנכס הנרכש היתר בניה – אי
העובדות: עו"ד אשר קיים פגישה עם לקוחות פוטנציאליים ולאחר מכן הגיש בשם אדם אחר קובלנה פלילית כנגדם. נפסק: שימוש במידע שהתקבל אצל עוה"ד במסגרת פגישה עם לקוחות פוטנציאליים לצורך הגשת קובלנה פלילית כנגדם – מהווה הפרה של חובת הסודיות שחב עוה"ד ללקחותיו וכן רשלנות מקצועית. ההוצאות המשפטיות שנאלצו התובעים להוציא לצורך התגוננות בקובלנה הפלילית, מהווים
העובדות: תביעת רשלנות מקצועית נגד עוה"ד שעל-פי הנטען התרשל בייצוג שהעניק בהסכם התחדשות עירונית מורכב. נפסק: תביעת רשלנות מקצועית כנגד עו"ד – ככל תביעת רשלנות מקצועית – ראוי שתיתמך בחוו"ד מקצועית המגבה את טענות הרשלנות. כך על דרך הכלל, וכך בעיקר כאשר מדובר בפרויקט בניה מורכב אשר נמשך שנים ארוכות. בהעדר חוו"ד מקצועית תומכת, התובעים
העובדות: עוה"ד ייעץ ללקוחותיו להשיב לצו עיקול שקיבלו, כי אין בידיהם נכסים של החייב. ייעוץ זה התברר כשגוי והלקוחות נדרשו לשלם כספים לנושי החייב. נפסק: כאשר קיימת קביעת משפטית כי במועד מתן צו העיקול היו בידי הלקוחות כספים השייכים לחייב – מהווה הדבר ראיה לכאורה כי הייעוץ שנתן עוה"ד ללקוחות, להודיע כי אין בידם כספים
העובדות: לקוח שטען בערכאה אחת כי הוא לא חתם על נספח להסכם מקרקעין וכאשר טענתו נדחתה טען לרשלנות עורך-דינו שלא הסביר לו את המשמעות של אותו נספח. נפסק: לקוח אינו יכול לטעון בערכאה אחת כי הוא לא חתם על הסכם מקרקעין וכאשר טענתו נדחית להגיש תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך-דינו על כך שהתרשל בייעוץ המקצועי
העובדות: מקרה מעניין בו עו"ד שייצג בעסקת מקרקעין, רכש את המקרקעין בעצמו, ונתבע לשלם דמי תיווך, למרות שלא חתם על הסכם תיווך בכתב עם המתווך. נפסק: עו"ד אשר חורג מהרשאה שקיבל מהלקוח-השולח, רשאי התובע הניזוק לתבוע את נזקיו מעוה"ד ישירות. כאשר עו"ד המייצג בעסקת מקרקעין חורג מהרשאה שקיבל והופך בעצמו לרוכש המקרקעין, רואים אותו כמי
העובדות: תביעה נגד עו"ד שייצג רוכשים בעסקת מקרקעין, כאשר התברר כי הדירה נרכשה ללא היתר בניה. נפסק: העובדה שהרוכשים ידעו, טרם הרכישה, שהם רוכשים דירה ללא היתר בניה, מעניקה פטור לעוה"ד של הרוכשים מפני תביעת אחריות מקצועית שלהם נגדו.
רקע : בפרסומים קודמים נדון, בהרחבה, פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [ע"א 33284-11-21], בו נחלקו הדעות באשר להיקף האחריות של עוה"ד של מוכר המקרקעין למצגים של המוכר שעוה"ד של הרוכש התרשל לבדוק ולהצביע עליהם. דעת הרוב סברה כי לעוה"ד של המוכר קיימת אחריות בנזיקין. נפסק: בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבימ"ש העליון, נפסק כי יש
רקע: כידוע, הגשת תביעת רשלנות מקצועית נגד "בעל תפקיד", דורשת את אישור בימ"ש של פרוק. זאת, בין היתר, כדי למנוע הגשת תביעות רשלנות מקצועית שנועדו לפגוע בפעולות בעל התפקיד ממניעים זרים. העובדות: בעל התפקיד ניסה לפרוע המחאה של המבקש בניגוד להסכם, שקבע שפירעון המחאה ייעשה במועד מאוחר יותר. ההמחאה חוללה בהעדר כיסוי והדבר גרר, כנטען,
HAND MADE BY
