https://www.elihalm.com/wp-content/uploads/2021/10/rashlanut_piskey_din.png

פסקי דין בנושא רשלנות מקצועית של עורכי דין

הגשת תביעת רשלנות מקצועית נגד "בעל תפקיד" – פר"ק 28994-12-12 [מחוזי-מרכז]

רקע: כידוע, הגשת תביעת רשלנות מקצועית נגד "בעל תפקיד", דורשת את אישור בימ"ש של פרוק. זאת, בין היתר, כדי למנוע הגשת תביעות רשלנות מקצועית שנועדו לפגוע בפעולות בעל התפקיד ממניעים זרים. העובדות: בעל התפקיד ניסה לפרוע המחאה של המבקש בניגוד להסכם, שקבע שפירעון המחאה ייעשה במועד מאוחר יותר. ההמחאה חוללה בהעדר כיסוי והדבר גרר, כנטען,

אחריות עו"ד מוכר למצגים בהסכם מכר מקרקעין – ע"א 35413-11-21 [מחוזי-ת"א]

רקע: פסק דין חשוב מאד הדן בעניין רגיש ובעייתי: אחריות עוה"ד של המוכר להציג לרוכש ובא-כוחו, מידע שעלול לטרפד את עסקת המכר. העובדות: מקרה נוסף של רכישת נכס ללא בדיקה ראויה בתיק הבניין של הנכס במשרדי הוועדה המקומית. לנכס הנרכש לא היה היתר לשימוש למגורים. נפסק: בדעת רוב נפסק כי האחריות למחדל איננה רק של

חובת הבדיקה הטרום-חוזית בוועדה המקומית בהסכמי מכר מקרקעין – ת"א 32025-02-20 [שלום-ת"א]:

רקע: כידוע, מרבית תביעות הרשלנות המקצועית מוגשות בענייני מקרקעין. אולם, בתוך קבוצה זאת, נראה שמרבית התביעות מוגשות בשל מחדלים של עורכי דין לבחון, בשלב הטרום-חוזי, את תיק הבניין של הנכס במשרדי הוועדה המקומית. מספר רב של פסקי דין בעניין מחדלם של עורכי דין לבחון כראוי את המצב התכנוני של הנכס – מפורסמים מדי שנה. העובדות:

אחריותו המקצועית של כונס נכסים למכירת רכבים ת"א 20520-02-19 [שלום-ב"ש]:

רקע: כידוע, לא בנקל יחייב בימ"ש "בעל תפקיד" ברשלנות מקצועית. בפסק דין שניתן לאחרונה בבימ"ש השלום בב"ש חויב כונס נכסים בהוצל"פ, למכירת רכבים של החייב, בנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנותו בתפקידו ככונס נכסים. העובדות: רכבים של החייב שנמכרו בכינוס נכסים בהוצל"פ נגנבו ממגרש חניה בו אוחסנו, באופן שנגרם לחייב נזק כספי. נפסק: לצורך הגשת תביעה נגד

רשלנות מקצועית של עו"ד שלא הגיש תביעה בתוך תקופת ההתיישנות ותורת "אובדן הסיכויים" – ת"א 60751-12-19 [שלום-ת"א]

רקע: אי הגשת תביעה בתוך תקופת ההתיישנות היא מסוג הרשלנויות המובהקות ביותר של עו"ד הפועל בתחום הליטיגציה. אולם הגשת תביעת הרשלנות המקצועית נגד עוה"ד על איחור בהגשת התביעה היא עניין מורכב והעובדה שעוה"ד איחר בהגשת התביעה אינה מספיקה לצורך חיובו בנזיקין. העובדות: עורך הדין הגיש את התביעה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות באופן שהתביעה שהגיש נדחתה

רשלנות מקצועית בעסקת תרמית מקרקעין – ת"א 24201-07-14 [מחוזי-ת"א, פס"ד מיום 31.12.2023]

העובדות: תביעה של רוכש נכס מקרקעין שנפל קורבן לעסקת תרמית במקרקעין. נפסק: אי רישום של הלקוח הרמאי בלשכת רישום המקרקעין, אלא זמן קצר טרם העסקה, מהווה "נורה אדומה". מחיר נמוך למ"ר; שלוש עסקאות רצופות מכוח צווי קיום צוואה ישנים באותו האזור; יורשים אשר זכותם נרשמה ממש טרם העסקה; פערי זמנים בין מועד הפטירה, צו קיום

רשלנות מקצועית בעריכת הסכם גירושין – ת"א 55818-03-21 [שלום-הרצליה, פס"ד מיום 23.11.2023]

העובדות: עורך הדין ערך הסכם גירושין ולא כתב בו באופן מפורש מי מהצדדים צריך לשאת בהיטל ההשבחה בגין מכירת הנכס המשותף. נפסק: עורך-הדין, המנסח הסכם גירושין, נדרש לכלול בהסכם נתון כגון זהות משלם היטל ההשבחה ולכל הפחות עליו להציג בפני הלקוח את העמימות הקיימת בהסכם בעניין זה. טרם הגשת תביעה בגין הנזק שנגרם ללקוח כתוצאה

התיישנות תביעת רשלנות מקצועית נגד נאמן – ת"א 36292-02-23 [שלום-פ"ת, פס"ד מיום 03.04.2024].

העובדות: עו"ד-נאמן אשר לא העביר את כספי הנאמנות שקיבל בגין עסקת מקרקעין ללקוח, החל משנת 2009. האם הגשת התביעה בשנת 2023 התיישנה? נפסק: תחילת מירוץ ההתיישנות בתביעה בשל הפרת חובת הנאמנות, היא מהרגע בו נודע לנהנה כי הנאמן מפר את חובת הנאמנות. אי-העברת דין וחשבון כספי לנהנה ע"י הנאמן, מהווה הטעיה של הלקוח-הנהנה באופן שדוחה

רשלנות סנגור פלילי בניהול הליך משפטי – ע"א 3195/22 [בימ"ש עליון, פס"ד מיום 28.02.2024].

העובדות: תביעה של לקוח שנאשם בפלילים, נגד עורך-דינו בשל כך שלא בחן את החומר הרפואי בקשר עם המתלוננת היחידה נגדו. חומר רפואי שהיה מגלה כי לא ניתן היה לתת אמון בעדות המתלוננת. הלקוח שהה במעצר בית במשך כחמש וחצי שנים. נפסק: עוה"ד התרשל בכך שלא בחן את החומר הרפואי בקשר עם המתלוננת היחידה נגד הלקוח.

רשלנות מקצועית בעסקת מקרקעין – ת"א 15735-05-19 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 12.09.2023]

העובדות: תביעה של רוכש דירה נגד המוכר ועורכי-הדין, בשל משכון הרשום על זכויות המוכרת בדירה. נפסק: עו"ד המייצג בעסקת מקרקעין חייב לעיין ברשם המשכונות, ולבחון האם לא רשום משכון על הנכס. הימנעותו של עוה"ד לעיין ברשם המשכונות מהווה רשלנות מקצועית. כאשר מוכר הדירה ידע כי על זכויותיו בנכס רשום משכון, אין עורכי-דינו חייבים להזהיר אותו