לכל שאלה וייעוץ חייגו: 03-6096270

רשלנות מקצועית של עורך דין

עו”ד אלי הלם הוא מחבר הספר “רשלנות מקצועית של עורכי דין” הספר המנחה בתחום הרשלנות המקצועית של עורכי דין [הוצאת לשכת עורכי הדין, פברואר 2017]. הספר מנתח את השאלות התיאורטיות והמעשיות הרבות של תחום הרשלנות המקצועית תוך מתן תשובות בלשון ברורה.

כל אספקת שירותים או עבודה על-ידי איש מקצוע כלשהו, עשויה לעורר שאלות של רשלנות מקצועית. בין אם מדובר בקבלן, יועץ השקעות, סוכן ביטוח, עו”ד, רופא, רואה-חשבון, אדריכל, מהנדס וכד’. על כולם מוטלת חובה כללית מוחלטת לספק שירותים ברמה סבירה תוך שמירה על סטנדרט עבודה מקצועי. איש מקצוע אשר עושה את עבודתו באופן לקוי וגורם בכך לנזק, חשוף לתביעת רשלנות מקצועית כנגדו.

מסיבה זאת, מרבית אנשי המקצוע מבטחים את עצמם במה שנקרא “ביטוח אחריות מקצועית”. מדובר בפוליסת ביטוח האמורה לשאת בפיצוי, אם יימצא כי בעל המקצוע פעל באופן רשלני ונדרש לשלם בשל כך פיצויים. הסיבה לעריכת הביטוח נובעת בראש וראשונה מהפיצויים הכבדים שעלולים אנשי מקצוע לשלם במקרה של טעות רשלנית.

משרד עו”ד אלי הַלם מייצג הן תובעים והן נתבעים בתביעות רשלנות מקצועית. המשרד מייצג חברות ביטוח המעניקות כיסוי ביטוחי לרואי חשבון ועורכי דין וכן אנשי מקצוע אחרים שאינם מבוטחים, בתביעות רשלנות המוגשות כנגדם.

לעו”ד אלי הַלם ניסיון רב בניהול עשרות הליכים משפטיים בייצוג אנשי מקצוע שנתבעו בבתי משפט, בכלל זה עורכי דין, רואי חשבון, קבלנים, מהנדסים, אדריכלים.

בנוסף, מייצג עו”ד אלי הַלם תובעים רבים אשר נפגעו כתוצאה מרשלנות מקצועית. עו”ד אלי הַלם הגיש תביעות רשלנות רבות כנגד קשת רחבה של אנשי מקצוע לרבות עורכי דין, מודדים, מהנדסים, סוכני ביטוח, קבלנים, רופאים, יועצים, רואי חשבון ועוד.

ניהול תיק של רשלנות מקצועית הוא תמיד מורכב ודורש רמה גבוהה של ידע וניסיון מקצועי. מלבד הכישורים הבסיסים של ניהול תיק משפטי [ליטיגציה] עורך הדין המייצג הן את התובעים או את הנתבעים חייב להכיר את התחום בו מתנהל ההליך המשפטי. כך לדוגמה, עליו ללמוד, גם אם באופן כללי, את עולמם של יועצי ההשקעות כאשר הוא מייצג בתביעה כנגד בית השקעות על רשלנות בייעוץ. עורך הדין נדרש להתמודד עם מומחים רבים ומושגים מקצועיים משטחי ידע אחרים, ועליו לסגל יכולת למידה מהירה באופן שיוכל לנהל חקירה נגדית אפקטיבית ומקצועית אשר תניב את התוצאות הרצויות.

תביעה נגד עורך דין

תביעת עורך דין, רואי חשבון ובעלי מקצועות חופשיים דורשות לרוב יכולות חקירה נגדית ברמה הגבוהה ביותר. מדובר בנחקרים אינטליגנטים, לרוב בעלי ניסיון רב במתן עדות בבית משפט, היודעים היטב כיצד להשיב לשאלות המופנות אליהם.

יש לזכור, שאלת הוכחת קיומה של רשלנות מקצועית של עו”ד היא רק התנאי הראשון הנדרש לצורך תשלום הפיצוי. התנאי השני הוא הוכחת נזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות. לא פעם נקבע בבית משפט כי בעל המקצוע אכן התרשל אך רשלנות זאת לא גרמה לנזק – במקרה זה התביעה תדחה.

חלק מהמקצוענות היא הערכה האם הרשלנות גרמה לנזק וכמובן מה גובהו. ייתכנו מקרים של רשלנות שגרמה לנזק אך אין כדאיות לנהל הליך משפטי. ניהול תביעת רשלנות מקצועית דורשת משאבים לא מעטים [זמן, כסף, מתח] ולעיתים אנו ממליצים במשרד שלא לנהל תביעה כזאת כאשר הנזק אינו יותר מעשרות אלפי שקלים. כך לדוגמה, מסגר שהתרשל בעבודתו עשוי לעיתים לגרום לנזק בגובה עלות העבודה שעשה. אם מדובר בסכומים שאינם גבוהים עדיף להגיע לפשרה מוסכמת ולא לנהל הליך משפטי.

תביעה נגד עורך דין בשל חבותו כלפי לקוחותיו

עובדות המקרה – עורך הדין שימש כנאמן עבור התובעים בעסקת מקרקעין שבה היה גם שותף בעבור משרדו. הדבר יצר טשטוש גבולות וניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין מעמדו כשותף בעסקה. עורך הדין הפר את חובת האמונים ללקוחותיו בכך שהעדיף את טובתו האישית על פני טובת אלו שהופקד עליו להיות נאמן להם. כללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין נועדה למנוע מצב כזה, ולפיכך חל איסור על נאמן לרכוש לו טובות הנאה, פרט לשכר טרחתו. במקרה דנן, נמנע עורך הדין מדיווח מתאים על הסכם הנאמנות, והותיר את הנכס של התובעים ברשות החברה שבבעלותו. הדבר יצר חיוב כפול במס מצד רשות המיסים וגרם נזק לתובעים, ולפיכך היה פה מקום לתביעת עורך דין.

מי הוא נאמן? הגדרת הנאמן בס69 לחוק מיסוי מקרקעין אינה בהכרח חופפת לנאמנות לפי הדין הכללי, וההגדרה מעט שונה. כאן מדובר על “נאמן” שרק משאיל את שמו מבלי שיש לו טובת הנאה או אינטרס כלכלי משלו בנכס. הסעיף מחייב את המוכר במס שבח ובמס רכישה. חיובים אלה לא יחולו על העברת זכות במקרקעין מ”נאמן” ל”נהנה”. התכלית היא לפטור את הנאמן והנהנה מתשלום מס כפול בגין העברת הזכויות, כאשר הנאמן הוא רק גורם הביניים.

מתי צריך להודיע? יש להודיע תוך 30 יום מיום הרכישה כי הרכישה בוצעה בעבור אחר וכי הבעלים הנוכחים הוא זמני ומשמש כנאמן. יש להוכיח כי הנאמנות התקיימה כבר במועד רכישת המקרקעין על ידי הנאמן, ולא לאחר מכן. על הנאמנות להיות בעבור אדם ספציפי וידוע. דרישת הגילוי היא רק תנאי למתן הפטור ולא תנאי ליצירת הנאמנות. יכולה להיות נאמנות שלא זכאית לפטור משום שדווחה במועד מאוחר יותר.

חובת הדיווח של עו”ד ללקוחו – לא מחובתו של הלקוח לעקוב אחר פעולותיו של עוה”ד ולהעיר לו על הטעות שנפלה בהם. גם אם הוא מנוסה במקרקעין ואף אם היה שותף פעיל במהלכים השונים ובהצפת הדרישות השונות. החובה מוטלת על עורך הדין, משום שזהו השירות בעבורו משלם הלקוח.

יחסי הנאמנות וחובת הזהירות של עורך-דין כלפי לקוחו – מדובר באחת החובות הבסיסיות המוטלות על עו”ד. החובה חלה בד בבד עם חובת המיומנות והזהירות הנדרשת מעורך הדין להפגין כלפי לקוחו, גם במישור עוולת הרשלנות הנזיקית. אין באפשרותו להשתחרר מחובות אלה באופן חד צדדי, גם במקרה שהלקוח הוא בעל ניסיון.

מיהות לקוחו של עורך הדין  – ביהמ”ש מכיר בעובדה שלכל לקוח נדרשת מידת אזהרה ברמה אחרת, בשל כישוריו, ידיעתו ומומחיותו. חובת זהירות מוגברת תקום ככל שהלקוח אינו בקיא ומיומן בתחום. ככל שכך, יש לנקוט באמצעים רבים יותר כדי להזהיר את הלקוח, כמו גם עיגון הייעוץ והאזהרה בכתב.

חובת האזהרה – על עורך הדין מוטלת החובה להסביר ללקוח את הסיכונים המשפטיים הצפויים לו, להציע אלטרנטיבת פעולה שלא תגרום לו נזק ולוודא כי הלקוח הבין את משמעות האזהרה וההסבר שניתנו לו. עליו לוודא כי הלקוח מבין את הסיכונים ומסוגל לבחור בעצמו.

מפני אילו סיכונים עליו להזהירו? סיכונים “משפטיים” או השלכות הדין על פעולות משפטיות מסוימות. עורך הדין איננו כלכלן או סטטיסטיקאי, ועל כן אין חובתו להזהיר את הלקוח מפני סיכונים מהסוג הזה.

מצג שווא רשלני – אחריות בגין מצג שווא רשלני במסגרת עוולת הרשלנות חלה כאשר התובע הסתמך על המצג באופן סביר, ועקב כך נגרם לו נזק. במקרה דנן, רשויות המס הסתמכו על דיווחיו הלא מלאים של עורך הדין והאחריות קמה גם כאשר צד שלישי מסתמך על המיצג באופן סביר. התוצאה היא, שהוטל חיוב כספי על התובעים בשל ההסתמכות על מצג השווא שהציג. ביהמ”ש קבע כי היה יכול וצריך היה לצפות את תוצאותיו החמורות של המצג שהציג ועל כן מוטלת עליו האחריות.

שכר טרחה לעורך דין –  החוק קובע כי השכר ישולם בכסף בלבד. אין מניעה לקבוע כי שכר הטרחה יהווה אחוז מסוים בעבור העסקה. ניתן להמיר את הזכויות הכלכליות, חלקן או מקצתן, בקבלת זכויות שותף (מניות למשל) במידה והוסכם זאת בין עוה”ד ללקוח.

אשם תורם – ההסתרה המכוונת שירתה גם את האינטרסים של התובעים במידה מסוימת, ולכן עורך הדין לא נושא במלא האחריות בגין הנזק. לפיכך חילק בית המשפט את התשלום וקבע כי על עוה”ד לשאת ב70% בלבד, ועל התובעים ב30% מפאת אשמם התורם.

העובדה שלעו”ד אלי הלם ניסיון רב הן בייצוג תובעים והן בייצוג נתבעים, מהווה יתרון גדול וחשוב מאד של המשרד. הדבר דומה לשוער עם ניסיון בבעיטות לשער. היכולת לבחון את התיק המשפטי משני הצדדים שלו [של התביעה וההגנה] היא חשובה הן לעניין ניהול התיק עצמו והן לעניין הערכת הסיכונים והסיכויים שלו.

עו”ד אלי הלם זכה עבור לקוחותיו בפיצוי הגבוה ביותר שנפסק נגד עורכי דין בגין רשלנות מקצועית. למשרד מוניטין רב בתביעות והוא מייצג תובעים בשורה ארוכה של תיקי רשלנות מקצועית בסכומים של מיליוני שקלים.

לייעוץ מקצועי חייגו 03-6096270 או השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם