שכר טרחה – כללי

היחסים שבין עורך דין ללקוחו מתאפיינים ביחסי אמון וקשר אישי. בבסיס מערכת היחסים בין עורך דין ללקוחו עומד חוזה, הלא הוא הסכם שכר טרחה, בו הצדדים מתקשרים זה עם זה לצורך קבלת שירותים משפטיים בתמורה לשכר. בהסכם שכר הטרחה מפורט היקף השירות המבוקש ע"י הלקוח והשכר שישולם לעורך הדין.

פעמים רבות גובה השכר שישולם לעורך הדין אינו נקבע מראש, וניתן לקבוע את אופן תשלום שכר הטרחה בדרכים שונות, כגון:

  • על פי פעולות שינקטו: עורך הדין גובה את שכרו בהתאם לפעולות אותן הלקוח מבקש לבצע.
  • על בסיס שעות עבודה שיושקעו בתיק: הסכם שכר הטרחה נוקב בתעריף מסויים לשעת עבודה, וחיוב הלקוח נעשה בהתאם לשעות העבודה שהושקעו בפועל ע"י מבצע העבודה (שותף, עו"ד בכיר, עו"ד זוטר, מתמחה וכו').
  • לפי אחוזים: שכר הטרחה נקבע כאחוז מסויים מגובה העסקה.
  • שילוב מסויים של שלושת הנ"ל: ניתן לשלב בהסכם שכר הטרחה את שלושת המנגנונים שהוזכרו, כך שכל חלק משכר הטרחה ישולם באופן שונה.

למעשה, ניתן לקבוע את אופן התשלום של שכר הטרחה בכל דרך שיחפצו הצדדים. צורת התשלום אינה מוגבלת למנגנון מסויים, פרט להליכים פליליים בהם לא ניתן לקבוע את שכר הטרחה בהתאם לתוצאות המשפט.

בשל החופש הרב בעיצוב הסכם שכר הטרחה, ניתן למצוא סוגים שונים של הסכמים ודרכים שונות לתמחור שירותים משפטיים. בדרך כלל, מאפייניו של הסכם שכר הטרחה נגזרים מסוג העסקה או מסוג ההליך אותו הלקוח מבקש לבצע. לדוגמה, בעסקאות מקרקעין נהוג להשתמש במנגנון של תשלום לפי אחוזים, ולחשב את שכר הטרחה של עורך הדין כאחוז משווי העסקה עליו הסכימו הצדדים מראש בהסכם.

תביעה נגד עורך דין
הפסקת ייצוג וסיום הסכם שכר טרחה
הסכם שכר טרחה בעסקה שלא יצאה אל הפועל
האם הסכם שכר טרחה חייב להעשות בכתב?
גביית שכר טרחה תוך הטעיה
 
-כל האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים אלו בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד-

כתיבת תגובה