לכל שאלה וייעוץ חייגו: 03-6096270

רשלנות רואי חשבון – האם רו"ח אחראי לפרטים שגויים בדו"ח כספי?

אדם מוכר את חלקו בחברה מסוימת לשותפו בשיטת ה"במבי" (Buy Me Buy You) במחיר שנקבע לפי הדו"חות הכספיים של החברה. לאחר סיום העסקה נודע לו שהדו"חות הכספיים לא שיקפו את שוויה האמיתי של החברה, האם ניתן להאשים בכך את רואה החשבון החיצוני שערך את הדו"חות? זו השאלה שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בתיק ת"א 2551-05.

בעל החברה התובעת ניהל באמצעותה את עסקיו בחברה אחרת במשך שנים רבות עם שותף עסקי. כאשר נוצר קרע ביחסי השותפים השניים החליטו להפריד את פעילותם העסקית לצורך כך הם התייעצו עם הנתבע ששימש במשך שנים כרואה החשבון החיצוני והמבקר של החברה על מנת שיסייע להם בקבלת החלטה מושכלת באשר לאופן מכירת המניות והפן המיסויי של המכירה.

בעקבות מסמכים שהציג רואה החשבון לצדדים הסכימו הצדדים לקבוע את סכום המכירה על 1,250,000$. אופציית הקניה הראשונה ניתנה לתובע ומשסירב לממשה חויב שותפו לקנות את חלקו במחיר זה. כעת הוא טוען שאותם מסמכים נערכו על ידי רואה החשבון הנתבע בתרמית, או לחילופין ברשלנות, ורק מסיבה זו הוא הסכים למכור את חלקו בחברה תמורת סכום זה ולא תמורת סכום גבוה יותר. הנתבע טוען בתגובה שלא הוא קבע את המחיר אלא התובע ושותפו, ומביא כראיה את העובדה שזכות הרכישה הראשונה ניתנה דווקא לתובע ורק אחרי שלא מימש אותה עברה הזכות לשותפו.

האם רואה החשבון אחראי לפער בין המסמכים שהוצגו למצב החברה בפועל?

ביהמ"ש לא מקבל את הטענה לפיה התובע לא היה מעורב בענייניה הכספיים של החברה ונסמך רק על המסמכים שהוצגו לו. ביהמ"ש דוחה את גרסתו העובדתית של התובע ולא מצא אותה אמינה ולכן לדעתו היה עליו לדעת על מצבה האמיתי של החברה עוד קודם לתאריך בו טען שגילה אותו. הסיבה המרכזית לדחיית טענות התובע בדבר "יד אחת" שעשה הנתבע עם שותפו לשעבר היא העובדה שהשותפים הסכימו לפרק את השותפות ביניהם במנגנון "במבי" ולכן לתובע הייתה אופציה ראשונה לקנות את חלקו של שותפו בדיוק באותו מחיר בו מכר את חלקו לבסוף- מה שמעקר מתוכן את הטענה בדבר קנוניה נגדו.

טענת "תרמית" היא טענה חמורה אותה יש להוכיח לא רק בעזרת ראיות נסיבתיות. התובע לא הצליח להציג כל ראיה או הסבר הגיוני למניעיו, לכאורה, של הנתבע לעשות "יד אחת" עם שותפו לשעבר של התובע. יש לזכור שהתביעה לא הוגשה כנגד השותף העסקי אלא כנגד רואה החשבון החיצוני של החברה. רואה חשבון חיצוני אינו אמור לבלוש ולחקור את הנתונים המוצגים לו ע"י לקוחותיו, כל עוד לא מוכחת קנוניה בין הלקוח לרואה החשבון אין לזקוף את עוון הלקוח על רואה החשבון.

לסיכום, כל עוד לא מוכחת תרמית או רשלנות לא ניתן להטיל את האחריות לדו"חות כספיים שאינם נכונים על רואה חשבון חיצוני לחברה. תפקידו של רואה החשבון הוא לקבל נתונים מהחברה המבוקרת ולעבד אותם, ולא לבלוש ולחקור את נכונותם של הפרטים הנמסרים לו.