לכל שאלה וייעוץ חייגו: 03-6096270

רשלנות רואה חשבון בניהול משא ומתן עם רשויות המס

כיצד צריך לנהוג רואה חשבון כאשר הוא מנהל משא ומתן מול רשויות המס? האם יש עליו חובה להשיג הבטחה בכתב דווקא? זו השאלה שנדונה בביהמ"ש השלום בירושלים בת"א 8679-05.

הנתבע שימש כרואה החשבון של חברה העוסקת בעבודות בנייה. לאחר שהגיש עבורה את דו"ח המס השנתי במועד היא הודיעה לו על כך שהוגשה כנגדה תביעה בידי רוכשי דירות בפרויקט שבנתה וביקשה שיכין דו"ח מעודכן שיכלול גם מידע זה, בהתאם לכך הגיש הנתבע דו"ח מתוקן. מכאן ואילך קיימת מחלוקת עובדתית כאשר מנהל החברה טוען שפקיד השומה לא סירב פורמלית לתקן את הדו"ח אולם לא תיקן אותו בפועל ואילו הנתבע טוען שהודיע לחברה על סירובו של פקיד השומה לתקן את הדו"ח כל עוד ההליך בעיצומו. משניתן פסק הדין הסופי בתביעתם של רוכשי הדירות שילם מנהל החברה ובעל המניות הראשי בה את החוב מכספו הפרטי וציפה לקבל עליו החזר עקב הסיכום לכאורה עם פקיד השומה אולם שלטונות המס התכחשו להסכמה  לכאורה עם הנתבע וסירבו לתקן את הדו"ח המקורי, לאחר מו"מ הוסכם על החזר מס חלקי בלבד.

לטענת מנהל החברה, הנתבע התרשל בתפקידו בכך שלא העלה על הכתב את ההסכם עם רשויות המס ומסיבה זו נגרם לו נזק בדמות ההחזר החלקי בלבד שקיבלו. ההבטחה העומדת במרכז התביעה אמנם הועלתה על הכתב ותועדה במכתביו של הנתבע לרשויות המס אולם אלה לא זכו למענה או לאשרור מטעם מי מנציגי רשויות המס.

מה סטנדרט ההתנהלות המצופה מרואה חשבון?

רשלנותו של רואה חשבון הוכרה בעבר בפסיקה בצורה רחבה בכל הקשור לתפקיד הביקורת שממלא רואה החשבון על הדו"חות הכספיים אולם נפסק כי רואה חשבון אינו חב ברשלנות בגין טעות בשיקול דעתו. לכך יש להוסיף כי בחברות פרטיות, בשונה מחברות ציבוריות, מיועד הדו"ח הכספי בעיקר לצורך הגשה לרשויות מס הכנסה ולא לצורכם של משקיעים בבורסה, מסיבה זו האחריות כלפי בעל מניות בחברה פרטית תהיה פחותה.

מה המשמעות של כך למקרי ניהול מו"מ עם רשויות המס?

במקרה זה אין כל טענה מצד התובע שרואה החשבון פעל בניגוד לאי אלו כללים חשבונאיים בעריכת דוחותיו, המחדל המיוחס לרואה החשבון הוא באופן ניהול המו"מ עם רשויות המס. התובע לא הביא כל ראיה או חוות דעת לפרקטיקה הנהוגה בניהול מו"מ עם רשויות המס. התובע ידע לאורך כל הדרך שההבטחה לה הוא טוען לא הועלתה על הכתב והנתבע לא הסתיר ממנו דבר. בנסיבות העניין אופן ניהול המו"מ מצוי בתחום שיקול דעתו של רואה החשבון ולא ניתן לומר כי התרשל.

באותו עניין התובע לא הצליח גם להוכיח את נזקו ולהוכיח קשר סיבתי בין הנזק הנטען להפרת חובת הזהירות הנטענת אולם ההלכה המעניינת העולה מפסק דין זה היא שבתחום שאינו חשבונאי גרידא אלא בתחום כמו ניהול מו"מ מול רשויות המס נתון לרואה החשבון שיקול דעת רחב יותר ועל מנת להוכיח שהתרשל יש צורך לביא הוכחות על הפרקטיקות הנהוגות בתחום ועדות לכך שסטה בצורה חדה מפרקטיקות אלו.