לכל שאלה וייעוץ חייגו: 03-6096270

"משפט בתוך משפט" – איך מוכיחים קשר סיבתי בין רשלנות עורך הדין לאיבוד סכום הכסף שנתבע?

מהו הדין כאשר תביעה נדחית עקב רשלנותו של עורך הדין המייצג בתביעה? כיצד יש להכריע האם עורך הדין אחראי לאיבוד סכום התביעה המקורית ולכן עליו לפצות את לקוחו בסכום זה? המקרה הייחודי הזה הובא בתיק שמספרו תא 10864/00 בפני בית משפט השלום בנתניה שנדרש להכריע כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין רשלנות עורך הדין להפסד בתביעה, שהרי תמיד קיים סיכוי שהתביעה הייתה נדחית ממילא.

הנתבע, עו"ד במקצועו, ייצג את התובעת, יחד עם שותפה והחברה אותה ניהלו, בתביעה נגד אדם אחר אולם ביום הדיון הוא לא התייצב בביהמ"ש ועקב כך נדחתה התביעה. בקשה לביטול פסק הדין הדוחה את התביעה נדחתה ולא הוגש ערעור על פסק הדין או על ההחלטה שדחתה את הבקשה לביטולו. כעת טוענת התובעת לרשלנות הנתבע ועותרת לחייבו בסכום התביעה הקודמת שנדחתה עקב רשלנותו. במהלך הדיונים הסכימו הצדדים על כך שהנתבע התרשל ועקב כך נדחתה התביעה המדוברת וכי המחלוקת הנותרת היא האם נגרם נזק עקב רשלנות זו ואם כן, מה גובהו.

כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין רשלנותו של עורך דין לבין נזק בגובה סכום התביעה שנדחתה עקב הרשלנות? פיצוי בגין "אבדן סיכויים" או "משפט בתוך משפט"?

כאשר נטען נזק של איבוד כספים אשר היו מגיעים לתובעת מהתביעה המקורית יש לקבוע מה היה המצב אלמלא אותה התרשלות. התובעת טוענת שלא ניתן לדעת מה הייתה תוצאת המשפט ולכן יש לפסוק לה נזק על "אבדן סיכויים" אולם הנתבע טוען שיש לקיים הליך של "משפט בתוך משפט" על מנת לקבוע מה הייתה אמורה להיות תוצאת התביעה המקורית. ביהמ"ש סבור שכאשר הנזק הנטען הוא מניעת האפשרות לזכות בתביעה על התובעת להוכיח שאכן הייתה זוכה בתביעה המקורית, אחרת ניתק הקשר הסיבתי בין רשלנות עורך הדין לאי הזכייה בתביעה, כלומר יש לנהל "משפט בתוך משפט".

אין כמובן על התובעת לשכנע את ביהמ"ש בוודאות מוחלטת שהייתה זוכה בתביעתה אלא במאזן ההסתברויות עליה להוכיח שההסתברות שהייתה זוכה בתביעתה גדולה מההסתברות לאי זכיה.  תורת "אבדן הסיכויים" מקורה בעיקר בתביעות נזקי גוף במקרים בהם לא ניתן להעריך מה היה קורה בפועל אלמלא ההתרשלות אלא יש לקיים אומדן "מה היה קורה אילו". בעניין זה לא הייתה כל מניעה שהתובעת תתייצב לדיון ותוכיח את תביעתה המקורית בה ייצג אותה הנתבע, או שלפחות לא נטענה מניעה כזו. מסיבה זו עבר ביהמ"ש לדון בתביעה המקורית ומצא שקרוב לוודאי שהייתה נדחית עקב היעדר יריבות בין התובעת לנתבע באותה תביעה ועקב בעייתיות בטענותיה לגופו של עניין.

לסיכום, כאשר נטען ע"י לקוח שעקב רשלנותו של עורך דינו נדחתה תביעתו ונמנעו ממנו כספי התביעה המקורית עליו להוכיח שאלמלא אותה התרשלות הוא אכן היה זוכה באותה תביעה. לשם כך ביהמ"ש מנהל "משפט בתוך משפט" ודן בתביעה המקורית על מנת להכריע מה הייתה אמורה להיות תוצאת התביעה, במאזן ההסתברויות.