לכל שאלה וייעוץ חייגו: 03-6096270

גביית שכר טרחה תוך הטעיה

גביית יתר של שכר טרחה בשל מצג מטעה:

מה קורה במצב בו נחתם הסכם שכר טרחה בין עורך דין ללקוחו, ולאחר מכן התברר כי סיכויי התביעה וסכומי הפיצוי נמוכים בהרבה מאלו שהוצגו ללקוח?

האם הלקוח רשאי לבטל את החוזה? ההבחנה הבסיסית:

על מנת לבחון שאלה זו החוק מבחין בין שני מצבים:

האחד, הוא טעות בכדאיות העסקה, כלומר בעת חתימת הסכם שכר הטרחה הלקוח ביצע טעות שלא נובעת ממהותו של ההסכם, אלא חשב ששוויו וערכו הכלכלי הוא גבוה יותר ומשתלם יותר עבורו. כך לדוגמה, במצב בו לקוח ניגש לשכור את שירותיו של עורך דין והצדדים חותמים על הסכם שכר טרחה, הדין לא מאפשר ללקוח לבטל את ההסכם רק בשל הסיבה שהלקוח קיבל הצעה מפתה יותר מעורך דין אחר.

 המצב השני הוא הטעיה של הלקוח ע"י עורך הדין. הטעיה יכולה להתבטא הן במעשה אקטיבי, כלומר מצג כוזב שהוצג בפני הלקוח, והן במחדל, כאשר עורך הדין לא מגלה ללקוח עובדות חשובות. במצב כזה הלקוח רשאי לבטל את הסכם שכר הטרחה.

אילו דברים על עורך הדין לגלות ללקוח כשהוא חותם על הסכם שכר טרחה?

על עורך הדין חלה חובת גילוי, לפיה עליו לגלות ללקוחו את כל הנתונים הרלוונטיים להתקשרות. יש לשים לב כי נתונים אלו לא כוללים אך ורק את היקף השירות ואת העלות שלו, אלא עליו לספק ללקוח את הערכתו בדבר סיכויי התביעה וסכום הפיצוי, כאשר מדובר בשירותי ייצוג בהליך משפטי.

מה אם אין באפשרותו של עורך הדין לגבש הערכה?

חובת הגילוי חלה גם במצב בו חסרים נתונים הדרושים לשם הערכה. במצב זה יש להבהיר ללקוח כי חסר מידע רלוונטי ואת ההשלכות הנגזרות מכך על השירות המשפטי.

יש לזכור! הלקוח נתפס כצד חלש הזקוק להגנה, משום שקיימים פערי מידע גדולים בינו לבין עורך הדין. כאשר הלקוח עומד בפני חתימה על הסכם שכר טרחה, חסרים לו נתונים רבים, כגון: האם בכלל קיימת לו עילת תביעה, איזו מידת השקעה ענייניו דורש, אילו הוצאות כרוכות בעניין, כמה זמן נדרש לטיפול ומהו סכום התביעה האפשרי. בשל כך, מצופה מעורך הדין להבהיר סוגיות אלו מראש.